אל

מי הוא אל?

אל (ʾil) הוא ראש הפנתאון הכנעני— אב האלים, בורא העולם, הסמכות העליונה. בטקסטים מאוגרית (KTU, המאות ה-14-12 לפנה"ס) הוא מתואר כזקן חכם, סמכותי אך לא תמיד פעיל — מלך שמושל ממרחק, לא לוחם שיורד לשדה הקרב.

חשוב להבין: המילה "אל" בשפות השמיות היא גם שם פרטי של אל ספציפי וגם מילה כלליתשפירושה "אל" (god). כשהמקרא כותב "אלהים" — זו צורת הריבוי של אותה מילה. התפקיד הכפול הזה הוא המפתח להבנת הקשר בין הדת הכנענית למקרא.

כינויים מהטקסטים האוגריתיים

הטקסטים מאוגרית מעניקים לאל שורת כינויים ספציפיים. כל כינוי חושף היבט של דמותו:

מקורות: DDD, ערך "El"; Cross, Canaanite Myth and Hebrew Epic, פרקים 1-2; KTU 1.1-1.6.

איפה אל גר?

הטקסטים מאוגרית מתארים את מושבו של אל בביטוי חוזר: "במקור שני הנהרות, בתוך מעיינות שני התהומות" (mbk nhrm, qrb apq thmtm). זהו מקום קוסמי — נקודת המפגש בין מים עליונים לתחתונים, מקור כל הנהרות. לא מקום גיאוגרפי ספציפי, אלא מרכז העולם.

בניגוד לבעל, שגר על הר צפון (מקום גיאוגרפי מזוהה — ג'בל אל-אקרע בסוריה), אל שוכן מחוץ לעולם הפיזי. הוא מעל הגיאוגרפיה — מלך שמושל ממרחק.

אל במחזור הבעל — דמות מורכבת

במחזור הבעל (KTU 1.1-1.6) אל הוא לא גיבור ולא נבל — הוא מורכב. בתחילה הוא ממנה את ים למלך, למרות שבעל מתנגד. כשענת ואתירת (אשרה) מתחננות שיאשר את בניית ארמון בעל — הוא מסכים, אבל רק אחרי שכנוע. כשבעל מת — אל מתאבל בכנות: יורד מכיסאו, שם אפר על ראשו, קורע בגדיו.

יש חוקרים שרואים באל דמות פסיבית-אגרסיבית שמניפולטיבית מאחורי הקלעים. אחרים רואים בו שופט ניטרלי שמנסה לשמור על איזון בפנתאון. שני הפירושים לגיטימיים — הטקסטים עצמם סותרים, כי הם נכתבו על ידי אנשים שונים בתקופות שונות ושולבו יחד.

מקור: Smith, The Ugaritic Baal Cycle, Vol. 1, 1994 (מבוא).

מועצת האלים

אל עומד בראש מועצת האלים — pḫr ilm("אסיפת האלים"), שנקראת גם ʿdt ilm("עדת האלים"). זוהי אסיפה שבה האלים מתווכחים, שופטים ומחליטים. אל הוא היושב ראש — אף אל אחר לא יכול לפעול בלי הסכמתו.

המבנה הזה — מלך עליון עם מועצה של אלים כפופים — הוא המפתח להבנת המעבר מפוליתאיזם למונותאיזם. מזמור 82 בתנ"ך משמר את הרגע שבו יהוה קם ב"עדת אל" (כינוי זהה לאוגריתי) ושופט את האלים האחרים: "אני אמרתי אלהים אתם, ובני עליון כולכם. אכן כאדם תמותון." זה רגע המונותאיזם — האל האחד מעניש את האלים האחרים ומבטל את סמכותם (Smith, The Origins of Biblical Monotheism, 2001, פרק 1).

אל עליון — מאוגרית לבראשית

בבראשית 14:18-22 מלכיצדק מלך שלם (ירושלים?) הוא "כהן לאל עליון, קונה שמים וארץ". פרנק מור קרוס (Canaanite Myth and Hebrew Epic, 1973, פרק 2) הראה שזהו אל הכנעני— הכינוי "עליון" מופיע בהקשרים כנעניים (כתובת ספיר מאל-עמארנה, טקסטים ארמיים), והכינוי "קונה שמים וארץ" מקביל לכינוי אל באוגרית כ"בורא הנבראים".

דברים 32:8-9 (בנוסח קומראן 4QDeutJ ובתרגום השבעים) קריטי: "בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם — יצב גבולות עמים למספר בני אלהים. כי חלק יהוה עמו, יעקב חבל נחלתו." כלומר: עליון (= אל) מחלק את העמים בין בניו האלים, ויהוה מקבל את ישראל כנחלתו. יהוה כאחד מבני אל.

הנוסח המסורתי (המזורתי) שינה "בני אלהים" ל"בני ישראל" — תיקון תאולוגי שנועד להסתיר את הרובד הפוליתאיסטי. אבל הנוסח המקורי — הכנעני — שרד בקומראן.

מקורות: Cross, 1973, פרק 2; Smith, The Early History of God, 2002, פרקים 1-2; DDD, ערכים "El" ו-"Elyon"; 4QDeutJ (מגילות ים המלח).

מה שלא ידוע

כנות מחייבת: יש הרבה שלא ידוע על אל.

• • האם אל הוא דגן? חלק מהחוקרים (למשל Pope, El in the Ugaritic Texts, 1955) זיהו את אל עם דגן. אחרים (Cross, Smith) דוחים את הזיהוי. אין הסכמה.
• • האם אל "הודח"? יש מודל (של Cross) שלפיו בעל "תפס" את מלוכת אל. אחרים (Smith) טוענים שזה לא מה שהטקסטים אומרים — אל נשאר עליון לכל אורך מחזור הבעל.
• • האם פולחן אל היה שונה בכל עיר? כמעט בוודאות כן. אל של אוגרית לא בהכרח זהה לאל של שכם או באר שבע. אנחנו רואים חלון אחד — לא את כל התמונה.