כנען

ha-Mitologya ha-Knaʿanit

המיתולוגיה הכנענית

אלים, מיתוסים וטקסטים מאוגרית

מהי המיתולוגיה הכנענית?

המיתולוגיה הכנענית היא מערכת הסיפורים, האמונות והפולחנים של עמי כנען העתיקה. את רוב הידע שלנו עליה אנו שואבים מאוגרית(רס שמרא, סוריה) — עיר נמל שנחרבה כ-1185 לפנה"ס והשאירה ארכיון של כ-1,400 לוחות בכתב יתדות אלפביתי. הטקסטים נכתבו ככל הנראה בידי הסופר אילימילכו (Ilimilku) בחצר המלך ניקמאדו השני (המאה ה-13 לפנה"ס).

לפני שקוראים — מה כתוב כאן ומה לא

ברשת מלא מידע שטחי ומוטעה על המיתולוגיה הכנענית. דפי ויקיפדיה מערבבים מקורות מתקופות שונות, בלוגים ממציאים סיפורים שלמים מלוחות שבורים, ואתרי ניו-אייג' מציגים "פולחנים כנעניים" שאין להם שום בסיס טקסטואלי.

מה אנחנו עושים אחרת: כל טענה כאן מבוססת על הטקסטים מאוגרית (KTU) ועל פרשנות אקדמית מוסמכת. כשלוח שבור — נאמר שהוא שבור. כשיש מחלוקת מדעית — נציין אותה. כשמשהו לא ידוע — נגיד שלא ידוע.

חשוב: אוגרית היא חלון אחד לכנען— לא כל הסיפור. הטקסטים משקפים את אוגרית של המאות ה-14-12 לפנה"ס. לא בטוח שאותם מיתוסים נראו אותו דבר בחצור, בשכם או בירושלים. אנחנו לא ממציאים "דת כנענית אחידה" — אנחנו מציגים מה שנמצא.

הפנתאון — רשימת אלים כנענים

אל (ʾil)

כינויים: שור אל, אב אדם, בורא הנבראים, מלך

ראש הפנתאון. אב האלים. שוכן «במקור שני הנהרות, בתוך מעיינות שני התהומות». תפקיד של שופט עליון ומלך זקן — סמכות מוסרית מעל הכל.

אתירת (אשרה) (aṯrt)

כינויים: גבירת אתירת ימית, יוצרת האלים

רעיית אל. אם שבעים האלים. מתווכת בין אל לבעל. בישראל — פולחן אשרה מתועד בכונתילת עג'רוד: «ברכתי אתכם ליהוה שמרון ולאשרתו» (Meshel, 1978).

בעל הדד (bʿl hd)

כינויים: רוכב העננים, בן דגן, אדון הארץ

אל הסערה, הגשם והפוריות. הגיבור המרכזי של הספרות הכנענית. נלחם בים ובמות. כונה «בן דגן» אך גם נחשב לבן אל — «אבהות כפולה» ששנויה במחלוקת (Ayali-Darshan, 2013). השם «בעל» (אדון) הפך לכינוי שהאפיל על שמו האישי — הדד.

ענת (ʿnt)

כינויים: בתולת ענת

אלת המלחמה. אחות בעל (וייתכן בת זוגו — שנוי במחלוקת). לוחמת אכזרית שהורגת את מות כדי להחזיר את בעל לחיים. כינויה «בתולת ענת» (btlt ʿnt) מתפרש כביטוי לעצמאותה, לא למצבה המיני.

מות (mt)

כינויים: בנו האהוב של אל

אל המוות ושאול. בן אל. ממלכתו מתוארת כעיר בוצית שאליה יורדים. בולע את בעל — וענת הורסת אותו בתהליך שמתואר בשפה חקלאית: חיתוך, זרייה, שריפה, טחינה, זריעה.

ים (ym)

כינויים: שופט נהר

אל הים והכאוס. נקרא גם «נהר» (nhr). בן אל, שמונה תחילה למלך — אך הופך לרודן. בעל מביס אותו בעזרת שני אלות קסומות שיצר כותר וחסיס.

כותר וחסיס (kṯr w ḫss)

כינויים: מיומן וחכם

אל המלאכה האלוהי. יוצר את אלות הקרב של בעל, בונה את ארמונו, ויוצר את קשתו של אקהת. מזוהה עם ממפיס (מצרים) וכפתור (כרתים).

שחר ושלם (šḥr w šlm)

כינויים: האלים הנעימים

תאומי השחר והשקיעה. נולדים לאל ולשתי נשים על שפת הים (KTU 1.23). שלם קשור כנראה לשם ירושלים (ירו-שלם = «יסודו של שלם»).

מקורות: DDD (van der Toorn, Becking & van der Horst, 1999); Cross, Canaanite Myth and Hebrew Epic, 1973; Smith, The Origins of Biblical Monotheism, 2001; Wyatt, Religious Texts from Ugarit, 2002.

מחזור הבעל — הסיפור המרכזי

מחזור הבעל (KTU 1.1-1.6) הוא היצירה הספרותית המרכזית של כנען, שנשתמרה על שישה לוחות מאוגרית. שלושה מערכות:

מערכה א: בעל נגד ים (KTU 1.1-1.2)

אל ממנה את ים למלך על האלים. ים הופך לרודן ודורש שבעל יימסר לו כעבד. כותר וחסיס — אל המלאכה — יוצר לבעל שתי אלות קסומות. הראשונה מערערת את ים; השנייה, בשם "מגרש", מכה אותו בין עיניו. בעל גורר את ים החוצה ומשמיד אותו. בעל זוכה במלוכה.

מערכה ב: בניית הארמון (KTU 1.3-1.4)

אחרי ניצחונו, לבעל אין ארמון — סמל למלוכה לגיטימית. ענת מאיימת על אל, ואתירת (אשרה) מתווכת ומשכנעת את אל לאשר את הבנייה. כותר וחסיס בונה ארמון מפואר על הר צפון — ההר הקדוש של בעל (מזוהה עם ג'בל אל-אקרע שבסוריה). ויכוח מפתח: האם להתקין חלון בארמון. בסופו של דבר מותקן חלון שדרכו בעל שולח רעם, ברק וגשם לארץ.

מערכה ג: בעל נגד מות (KTU 1.5-1.6)

בעל מאתגר את מות — אבל נקרא לרדת לשאול. מות בולע את בעל. אל וענת מתאבלים. ענת יורדת, תופסת את מות, ומשמידה אותו בתהליך שמתואר בשפה חקלאית-ריטואלית: "בחרב ביקעה אותו, בנפה זרתה אותו, באש שרפה אותו, בריחיים טחנה אותו, בשדה זרעה אותו."

אל חולם שבעל חי — שמן יורד מהשמים, דבש זורם בנחלים. בעל חוזר. שפש (אלת השמש) מזהירה את מות שאל תומך עכשיו בבעל. המחזור מתפרש כמיתוס עונתי — מות בעל = בצורת הקיץ; תחייתו = גשמי הסתיו.

מקורות: Gibson & Driver, Canaanite Myths and Legends; Smith, The Ugaritic Baal Cycle, Vol. 1-2 (Brill, 1994/2009); Parker (ed.), Ugaritic Narrative Poetry (SBL, 1997).

אגדת כרת — מלך שאיבד הכל

המלך כרת (Kirta) מחובור איבד את כל שבע נשותיו ואת כל ילדיו. אל מופיע לו בחלום ומורה לו לצעוד נגד ממלכת אודום ולדרוש את הנסיכה חוריה כרעייה. בדרך נודר כרת נדר לאלה אתירת. הוא מצליח, מביא את חוריה, ומולידים ילדים.

אבל כרת לא מקיים את נדרו לאתירת. היא מקללת אותו במחלה. אל מתערב ויוצר ישות ריפוי מחימר. בנו הבכור יאסיב דורש ממנו לוותר על השלטון. כרת מקלל אותו. הסיום אבד — הלוחות שבורים (KTU 1.14-1.16, הסופר אילימילכו, נחפרו 1930-31).

אגדת אקהת — הקשת והמוות

דניאל, שליט צדיק, חסר בן. הוא מקריב שבעה ימים; בעל מתווך מול אל, שמעניק לו בן — אקהת. כותר וחסיס מעניק לאקהת קשת מפוארת. ענת חומדת את הקשת ומציעה לאקהת זהב, כסף, ולבסוף אלמוות. אקהת מסרב בגסות — אומר לה שקשתות אינן לנשים ושאלמוות בלתי אפשרי לבני תמותה.

ענת, בזעמה, משיגה את הסכמת אל (או עוקפת אותו — שנוי במחלוקת) ושולחת את לוחמה יטפן, שמתחפש לנשר, להרוג את אקהת. הקשת אובדת (נופלת לים). מותו הלא-צודק של אקהת גורם לבצורת. דניאל מתאבל; אחות אקהת, פוגת, יוצאת לנקום בחיפוש אחרי יטפן. הסיום אבד (KTU 1.17-1.19).

הקשר למקרא

המיתולוגיה הכנענית לא נעלמה כשנולד עם ישראל — היא השתלבה בתוכו. פרנק מור קרוס (Canaanite Myth and Hebrew Epic, 1973) ומארק ס. סמית (The Early History of God, 1990) הראו שיהוה "ספג" תכונות של אל ובעל:

  • • "אל עליון" בבראשית 14 = אל הכנעני
  • • "רוכב בערבות" (תהלים 68:5) = כינוי בעל באוגרית (rkb ʿrpt, "רוכב העננים")
  • • דברים 32:8-9 (נוסח קומראן ותרגום השבעים): "בהנחל עליון גויים... יצב גבולות עמים למספר בני אלהים" — יהוה כאחד מבני אל שמקבל את ישראל כנחלתו
  • • מזמור 82: יהוה קם ב"עדת אל" ושופט את האלים האחרים — מועצה אלוהית כנענית
  • • פולחן אשרה בישראל: כונתילת עג'רוד (שמירת 50 ק"מ דרומית לקדש ברנע) — "ברכתי אתכם ליהוה שמרון ולאשרתו"

מקורות: Cross, 1973; Smith, 1990/2002; Dever, Did God Have a Wife?, 2005; Meshel, Kuntillet 'Ajrud, 2012.

מקורות ומשאבים

למי שרוצה להעמיק — המקורות המרכזיים לחקר המיתולוגיה הכנענית:

  • • קאסוטו, האלה ענת, 1951 — תרגום עברי של שירת עלילה כנענית (חופשי בפרויקט בן-יהודה)
  • • Gibson & Driver, Canaanite Myths and Legends — כל הטקסטים מאוגרית באנגלית
  • • Cross, Canaanite Myth and Hebrew Epic, 1973 — הספר המייסד
  • • DDD — Dictionary of Deities and Demons in the Bible, 1999 — אנציקלופדיה של כל אל
  • • Smith, The Ugaritic Baal Cycle, Vol. 1-2 — מהדורה מדעית מלאה
  • • דרשן (נגה וגיא), המיתולוגיה הכנענית, 2009 — סקירה עברית מודרנית
  • • ליונשטם, מיתולוגיה כנענית, 1962/1980 — הספר העברי הקלאסי