מי היו הכנענים?

מי היו הכנענים?

הכנעניםהיו תושבי ארץ כנען — האזור שבין עזה בדרום לאוגרית (צפון סוריה) בצפון, מהים התיכון ועד הירדן — מהאלף השלישי לפנה"ס ועד סוף תקופת הברזל. הם יצרו את האלפבית, פיתחו מסחר ימי נרחב, ולפי הארכאולוגיה המודרנית — הישראלים הראשונים היו כנענים שפיתחו זהות חדשה (פינקלשטיין וסילברמן, 2001; דבר, 2003).

השם "כנען" — מאיפה הוא בא?

האזכור הכתוב הראשון של כנעןמופיע בכתובת ממארי, בסביבות 1780 לפנה"ס. המילה עצמה שנויה במחלוקת בלשנית — ייתכן שמקורה ב"כנע" במשמעות סוחר, או שהיא קשורה לצבע הארגמן (כנעני= אדם מארץ הארגמן). היוונים כינו את אותם אנשים "פיניקים" (φοίνικες) — מ-φοῖνιξ, "ארגמן" — שם שהוא למעשה תרגום של "כנעני".

במכתבי אל-עמארנה (כ-1350 לפנה"ס) — 382 לוחות חרס שנמצאו ב-1887 בתל אל-עמארנה שבמצרים — מלכי ערי כנעןמתכתבים עם פרעה אמנחותפ השלישי ואחנאתון. המונח "כנאח'ו" (Kinaḫḫu) מופיע כשם האזור. הכותבים הם שליטים כנענייםמקומיים שמבקשים עזרה צבאית, מתלוננים על שכנים, ומנסים לשמור על נאמנות מצרית. המכתבים כתובים באכדית — השפה הדיפלומטית של התקופה — אבל מלאים "כנעניזמים" לשוניים שחושפים את שפת האם של הכותבים.

מקור: Moran, The Amarna Letters, 1992; CDLI (cdli.ucla.edu).

ערי המדינה — רשת, לא אימפריה

כנען מעולם לא הייתה מדינה אחת. היא הייתה רשת של ערי מדינה עצמאיות, כל אחת עם מלך, מקדש ושטח חקלאי. הערים המרכזיות:

• חצור — העיר הגדולה ביותר בכנען, בגליל העליון. בשיאה (המאה ה-18 לפנה"ס) השתרעה על 200 דונם עם אוכלוסייה של כ-20,000. נזכרת במכתבי מארי ואל-עמארנה.
• מגידו — שומרת על מעבר ואדי ערה, הציר המרכזי בין מצרים למסופוטמיה. 20 שכבות יישוב, מהאלף הרביעי לפנה"ס ועד התקופה הפרסית. מזוהה עם ה"אר-מגדון" המקראי.
• שכם — עיר מרכזית בהר, עם מקדש מרשים ("מגדל שכם"). ממכתבי אל-עמארנה ידוע על לבאיו, שליט שכם שניצל את חולשת מצרים להרחיב שליטתו.
• לכיש — עיר מבוצרת בשפלה. כבשה סנחריב ב-701 לפנה"ס — האירוע מתועד בתבליט מפורסם מנינוה (כיום במוזיאון הבריטי).
• גזר — בין שפלת יהודה לחוף. "לוח גזר" (המאה ה-10 לפנה"ס) הוא מהכתובות העבריות העתיקות ביותר.
• אוגרית (רס שמרא) — נמל על חוף סוריה. נחרבה כ-1185 לפנה"ס. השאירה את הארכיון הספרותי הכנעני הגדול ביותר — כ-1,400 לוחות בכתב יתדות אלפביתי, כולל מחזור הבעל, אגדת כרת ואגדת אקהת.

מקורות: Finkelstein, The Archaeology of the Israelite Settlement, 1988; Mazar, Archaeology of the Land of the Bible, 1990.

מי המציא את האלפבית?

בסביבות 1850 לפנה"ס, עובדים כנענים שמיי-שפה במצרים עשו את הצעד שישנה את ההיסטוריה: צמצמו מאות סימנים הירוגליפיים לכמה עשרות סימנים שמייצגים צלילים. הבלשנית אורלי גולדווסר מהאוניברסיטה העברית הראתה שהממציאים היו כורים חצי-אוריינים, לא סופרים מקצועיים — אנשי אדמה שצמצמו מערכת מורכבת לכלי פשוט (גולדווסר, Canaanites Reading Hieroglyphs, 2006).

שתי כתובות מואדי אל-חול (מצרים העליונה), שנתגלו ב-1999 על ידי ג'ון ודבורה דרנל מאוניברסיטת ייל, הן העדות המוקדמת ביותר לאלפבית. כתובות נוספות מסראביט אל-חאדם בסיני (התגלו 1905, פלינדרס פיטרי) כוללות את המילה bʿlt("בעלת") — מהמילים הראשונות שנכתבו אי-פעם באלפבית.

שרשרת ההמצאה: פרוטו-כנעני(1850 לפנה"ס) ← כנעני/פיניקי (1050 לפנה"ס) ← יווני (800 לפנה"ס, הוספת תנועות) ← לטיני. כל אלפבית מודרני בעולם — לטיני, ערבי, קירילי, דוואנגרי, ואפילו העברי המרובע — מקורו בהמצאה כנענית אחת (ססס, The Genesis of the Alphabet, 1988).

מקורות: Goldwasser, 2006; Sass, 1988; Darnell et al., Two Early Alphabetic Inscriptions from Wadi el-Hol, 2005.

הדת הכנענית — הפנתאון

לעם כנעןהייתה מערכת דתית מורכבת שאנו מכירים בעיקר מטקסטים מאוגרית (המאות ה-14-12 לפנה"ס). בראש הפנתאון עמד אל (ʾil) — "שור אל", "אב אדם", "בורא הנבראים". רעייתו הייתה אתירת(אשרה) — "אם שבעים האלים". בנם בעל הדד — אל הסערה, הגשם והפוריות — הוא הגיבור המרכזי של הספרות הכנענית.

אלים נוספים: ענת — אלת המלחמה, אחות בעל; מות — אל המוות; ים — אל הים והכאוס; כותר וחסיס— אל המלאכה ("מיומן וחכם"); שחר ושלם — תאומי השחר והשקיעה (שלם קשור כנראה לשם ירושלים).

למידע מלא ראו: המיתולוגיה הכנענית.

מקורות: DDD (van der Toorn et al.), 1999; Cross, Canaanite Myth and Hebrew Epic, 1973; Smith, The Origins of Biblical Monotheism, 2001.

הישראלים הראשונים היו כנענים

זו לא דעה. זו המסקנה של רוב הארכאולוגים המובילים בעולם.

ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, בספר The Bible Unearthed(2001), הראה שאין עדות ארכאולוגית ליציאת מצרים המקראית, לכיבוש צבאי של יהושע, או לממלכה מאוחדת בסדר הגודל שהתנ"ך מתאר. סקר ההר שלו (1990) זיהה כ-250 יישובים חדשים בהר אפרים ומנשה במאות ה-12-11 לפנה"ס — אוכלוסייה שעלתה מ-12,000 ל-55,000. מקורם: רועי צאן כנענים שהתיישבו.

וויליאם דבר מאוניברסיטת אריזונה, בספר Who Were the Early Israelites and Where Did They Come From?(2003), סיכם: "הישראלים הראשונים היו ברובם כנעניםלשעבר." העדות: בתי ארבעה חדרים, כדי אחסון מסוג "collared-rim", היעדר עצמות חזיר — כולם מצביעים על בידול תרבותי הדרגתי מתוך החברה הכנענית, לא על פלישה מבחוץ.

סטלת מרנפתח (1208 לפנה"ס) — לוח גרניט מצרי שנמצא בתבאי — היא האזכור החיצוני הראשון ל"ישראל". הסטלה מתארת "ישראל" כקבוצת אנשים, לא כמדינה — סימן שהזהות הישראלית הייתה עדיין בתהליך התגבשות מתוך הזהות הכנענית.

מקורות: Finkelstein & Silberman, 2001; Dever, 2003; Zertal, סקר הר מנשה, 1986.

עברית — שפה כנענית

עברית אינה שפה נפרדת מכנענית. היא ניב של המשפחה הכנעניתהצפון-מערבית השמית, יחד עם פיניקית, מואבית ועמונית. ההבדלים בין עברית קדומה לפיניקית קטנים מההבדלים בין ניבים ערביים מודרניים. כשישעיהו (19:18) מכנה את העברית "שפת כנען" — הוא מדויק מבחינה בלשנית.

מקור: Sáenz-Badillos, A History of the Hebrew Language, 1993; Huehnergard, A Grammar of Akkadian (על שפות שמיות).

מה ההבדל בין עברית לכנענית?

אין הבדל מהותי. "כנענית" היא שם כולל למשפחת שפות שכוללת עברית, פיניקית, מואבית, עמונית ואדומית. עברית היא כנענית— בדיוק כמו שספרדית היא רומאנית. מצבת מישע (מואבית, 840 לפנה"ס) קריאה כמעט לחלוטין לדובר עברית מודרנית. כתובת אחירם מביבלוס (פיניקית, 1000 לפנה"ס) מובנת ברובה.

כנען באלף השלישי

באלף הראשון בנו בני כנען ממלכות, המציאו אלפבית, ויצרו ספרות שעיצבה חצי מהאנושות. באלף השני שרדה היהדות — הענף הישראלי של כנען — את הגלות, ושימרה את השפה, את הספר, את הזיכרון.

באלף השלישי אנחנו חוזרים. לא כפליטים, לא כיורשי טראומה, אלא ככנענים שמכירים את מלוא העומק של הזהות שלהם — עומק שמתחיל הרבה לפני הגלות ונמשך הרבה אחריה.

קראו את המניפסט →