ים

מי הוא ים?

ים (ym) הוא אל הים, הנהרות והכאוס הפראי בפנתאון הכנעני. כמו "מות", גם "ים" הוא מילה שמית רגילה (ים = sea) שהפכה לשם של אל — המוחשיות הזו אופיינית לדת כנענית: כוחות הטבע הם לא סמלים לאלים, הם האלים עצמם.

ים נקרא גם nhr— "נהר", ובכינוי הרשמי ṯpṭ nhr— "שופט נהר". הכינוי המשפטי מרתק: ים הוא לא רק כוח טבע — הוא תובע לגיטימציה. הוא רוצה להיות מלך.

הקרב עם בעל

במחזור הבעל (KTU 1.1-1.2), אל ממנה את ים למלך. ים הופך לרודן ודורש שבעל יימסר לו כעבד. בעל מסרב. שליחי ים מגיעים לאסיפת האלים ודורשים את בעל — האלים מורידים ראש, מפחדים. רק בעל עומד.

כותר וחסיס — אל המלאכה — יוצר לבעל שתי אלות קסומות. לראשונה קורא yagruš("מגרש"), לשנייה ayyamur("מואר"? הפרשנות שנויה במחלוקת). הראשונה מכה את ים — הוא מתנדנד אבל לא נופל. השנייה מכה אותו בין העיניים — ים מתמוטט. בעל גורר אותו החוצה ומשמיד אותו.

עשתרת (אלה נפרדת מאשרה ומענת — בלבול נפוץ נוסף ברשת) גוערת בבעל: "בושה לך שתהרוג מי שאין לו הגנה!" גם בניצחון — יש קולות שמערערים על הלגיטימיות.

ים במקרא — תהום, לוויתן, רהב

הקרב בין אל הסערה לאל הים הוא אולי המוטיב הכנעני הכי נוכח במקרא — אבל בצורה מוסווית. יהוה ספג את תפקיד בעל כמנצח הים:

• • תהלים 74:13-14 — "אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים. אתה רצצת ראשי לוויתן" — יהוה הורג מפלצת ים, כמו בעל.
• • תהלים 89:10-11 — "אתה מושל בגאות הים... אתה דכאת כחלל רהב" — רהב = שם נוסף למפלצת הים.
• • ישעיהו 27:1 — "יפקוד יהוה... על לוויתן נחש בריח ועל לוויתן נחש עקלתון" — ביטוי כמעט זהה לתיאור בעל הורג את ltn (=לוויתן) באוגרית (KTU 1.5 I).
• • בראשית 1:2 — "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" — ה"תהום" (thm, קרוב לתיאמת המסופוטמית ול-thm האוגריתית) ככאוס ראשוני שהאל שולט בו.
• • קריעת ים סוף — נגה איילי-דרשן (The Storm-God and the Sea, 2020) הראתה שנרטיב קריעת הים שואב ממוטיב אל הסערה נגד הים — מסורת כנענית קלאסית שהוחלה על אירוע היסטורי.

מקורות: DDD, ערכים "Yam", "Leviathan", "Rahab"; Cross, 1973, פרק 5; Smith, Origins of Biblical Monotheism, 2001, פרק 2; Ayali-Darshan, The Storm-God and the Sea, 2020.

הים כסמל — אז והיום

בכנען העתיקה, הים היה מפחיד ומושך בו-זמנית. כנען הייתה ציוויליזציה ימית — הפיניקים (שהיו כנענים) הפליגו עד ספרד, צפון אפריקה, אולי בריטניה. אבל הים גם בלע ספינות, הרס נמלים, הביא שודדי ים.

הקרב בין בעל לים הוא קרב בין סדר לכאוס, בין ציוויליזציה לפראות. בכנען של האלף השלישי, הסמל עדיין חי: הים התיכון הוא עדיין הגבול, עדיין הגשר, עדיין הכאוס שצריך לשלוט בו כדי לשגשג.