תנועת הכנענים

מה זו התנועה הכנענית?

תנועת הכנענים(רשמית: "הוועד לגיבוש הנוער העברי", ולאחר מכן "העברים הצעירים") הייתה תנועה אידאולוגית שפעלה בארץ ישראל מ-1939 ועד שנות ה-70. היא ביקשה ליצור זהות "עברית" חדשה, מנותקת מהיהדות הגלותית ומעוגנת בתרבות כנען העתיקה.

יונתן רטוש (1908-1981)

שמו המקורי: אוריאל הלפרין. משורר, עיתונאי, ואידאולוג. נולד בוורשה, עלה לארץ בגיל שנתיים. אחיו — עוזי אורנן (עוזיאל הלפרין, 1923-2022), שיהפוך לבלשן ולמפתח כתב כרמל.

ב-1943 פרסם רטוש את "המכתב הראשון לנוער העברי" — המניפסט המייסד. הטענות המרכזיות:

• • העבריות אינה יהדות. עם ישראל הוא עם טריטוריאלי של המזרח התיכון, לא קהילת גלות דתית.
• • התרבות העברית היא כנענית. השפה, הסיפורים, הסמלים — כולם מכנען, לא מבבל.
• • "מרחב הנהריים." המזרח התיכון כולו (מהנילוס לפרת) הוא המרחב הטבעי של התרבות העברית.

רטוש היה גם משורר חשוב. "חופה שחורה" (1941) נחשב ליצירה מרכזית בשירה העברית המודרנית, גם על ידי מי שדחה את האידאולוגיה שלו.

עדיה חורון (1907-1972)

שמו המקורי: אדולף גוראביץ'. ההיסטוריון של התנועה. בספרו קדם ועבר (יצא מחדש בעריכת אהרן עמיר בשנות ה-2000) טען שכנען הייתה מרחב תרבותי אחיד, וביקר את הנרטיב המקראי שהציג את הישראלים כפולשים מבחוץ.

חורון היה צודק — אם כי מסיבות שונות ממה שחשב. הוא הסתמך על אינטואיציה ומקורות מוגבלים. הארכאולוגיה של שנות ה-90 (פינקלשטיין, דבר) אישרה את הטענה המרכזית שלו: הישראלים צמחו מתוך כנען, לא כבשו אותה מבחוץ. אבל חורון לא היה ארכאולוג — הוא היה הוגה. ההוכחות הגיעו דור אחריו.

אהרון עמיר (1923-2021)

משורר, מתרגם, עורך. הוציא את כתב העת "אלף" — במה לכתיבה כנענית. תרגם מצרפתית (בודלר, סן-ג'ון פרס). המשיך לכתוב ולפרסם עד גיל מתקדם. עמיר היה מי ששימר את הזיכרון של התנועה לאורך עשרות שנים אחרי שרוב חבריה עזבו.

כתב העת אלף של כנען נקרא על שם המהדורה המקורית שעמיר ערך — חיבור ישיר בין הדורות.

עוזי אורנן (1923-2022)

אחיו של רטוש. בלשן, חבר האקדמיה ללשון העברית, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית ובטכניון. מפתח כתב כרמל — מערכת תעתיק לטיני-פונמי של העברית על בסיס ISO 259.

אורנן ניהל מאבק משפטי מפורסם: עתר לבג"צ לרשום את לאומו כ"ישראלי" (לא "יהודי"). העתירה נדחתה, אבל הדיון שהיא פתחה — על הקשר בין לאום, דת וזהות בישראל — עדיין חי.

אורנן הוא הגשר בין תנועת הכנענים המקורית לכנען של האלף השלישי. לא דרך האידאולוגיה של רטוש — אלא דרך השפה. כתב כרמל הוא הביטוי המעשי ביותר של הרעיון הכנעני: העברית שייכת לעולם, לא רק לגלות.

בנימין תמוז (1919-1989)

סופר, עיתונאי (עורך מוסף הארץ), ופסל. הרומנים שלו (למשל "המנטרה", "רקוויאם לנעמן") נושאים מוטיבים כנעניים. תמוז — ששם העט שלו הוא שם אל מסופוטמי — ביטא את הרעיון הכנעני דרך יצירה, לא דרך מניפסטים. כפסל, הוא גילם את הרעיון שתרבות כנענית היא תרבות של חומר (גוף), לא של תזה.

למה נכשלה?

יעקב שביט, בספר מעברית לכנענית (1984; באנגלית: The New Hebrew Nation, 1987) — המחקר האקדמי המרכזי על התנועה — מנתח ארבע סיבות:

1. השואה. הניתוק מהיהדות הפך לבלתי-אפשרי רגשית אחרי שליש מהעם נרצח בגלל יהדותו.
2. בן-גוריון. השלטון מיזג ציונות-מדינית עם יהדות ולא השאיר מרחב ל"עבריות טהורה". מי שרצה להשתלב — הצטרף לממסד.
3. אליטיזם. התנועה הייתה אשכנזית-אינטלקטואלית. היא לא הגיעה לעדות המזרח — שדווקא נשאו תרבות מזרח-תיכונית אותנטית.
4. "מרחב הנהריים." החזון של אימפריה עברית מהנילוס לפרת נראה מגלומני ואימפריאליסטי.

מה היה נכון?

האינטואיציה המרכזית שלהם אושרה על ידי מדע שלא היה קיים בזמנם:

• • הישראלים צמחו מכנען — פינקלשטיין (2001), דבר (2003). אושר.
• • העברית היא שפה כנענית — Sáenz-Badillos (1993). עובדה בלשנית.
• • יהוה ספג תכונות של אלים כנעניים — Cross (1973), Smith (2002). קונצנזוס אקדמי.
• • הזהות הישראלית הטריטוריאלית שונה מיהדות גלותית — סקרי IDI מאשרים. רוב החילונים מעדיפים "ישראלי" על "יהודי".

הם צדקו בשאלות. טעו בתשובות — במיוחד בניתוק מהיהדות ובחזון האימפריאלי. הזהות הכנענית של האלף השלישי שומרת את השאלות ומשנה את התשובות.

מקורות: שביט, מעברית לכנענית, 1984; שביט, The New Hebrew Nation, 1987; Kuzar, Hebrew and Zionism, 2001.