מילון כנעני

ראש הפנתאון הכנעני, אב האלים, בורא הנבראים. יושב במקור הנהרות, בראש מועצת האלים.

רעיית אל, אם שבעים האלים, אלת הים. מוזכרת גם בכתובות כונתילת עג'רוד לצד יהוה.

אל הסערה, בן דגן, מלך האלים הפעיל. גיבור מחזור הבעל האוגריתי — נלחם בים ובמות.

אלת המלחמה והפוריות, אחות בעל ובעלת בריתו. לוחמת אכזרית, נאמנה עד מוות.

אל המוות, שולט בשאול. בולע את בעל ונבלע בידי ענת — מחזור מוות ותחייה.

אל הים והכאוס, יריב בעל. מונה על ידי אל כמלך, מובס על ידי בעל בנשק כותר וחסיס.

אל הדגן, אב בעל. מקדשים באוגרית ובפלשת. שמו שמי קדום, קשור ל"דגן" = תבואה.

אלת השמש, שליחת האלים, רואה הכול. בסיום מחזור הבעל היא מכריזה על שיבתו.

אל הירח, בעל ניקל. שמו שורש המילה "ירח" בעברית. מקדש ירח עמד בחצור.

אלת הפירות, רעיית ירח. מקור אכדי (Ningal). שיר חתונתה עם ירח שרד באוגרית.

אלת המלחמה והפוריות, נבדלת מאשרה. מזוהה עם אישתר המסופוטמית ועם אפרודיטה היוונית.

אל המגפה והמלחמה, שומר שערים. נפוץ בכנען ובמצרים. שמו שורש "רשף" = להבה.

אל מרפא, קשור לנחשים ולחשים. שמו משתמר בשם העיר בית חורון.

אלות הלידה, שבע אחיות. מופיעות באגדת אקהת ובשיר ניקל. מסייעות ביצירת חיים.

אל האומנות והחכמה, בונה ארמון בעל, יוצר נשק. שמו = "מיומן וחכם". מקביל להפיסטוס היווני.

תאומים, אלי שחר וערב. בני אל. ירושלים = עיר שלם? השם "שלם" שורש "שלום".

כינוי לאל העליון, מזוהה עם אל. "אל עליון" מופיע בבראשית ובכתובת ספיר.

אלה פיניקית בקרתגו, ככל הנראה צורה של אשרה או ענת. סמלה — אישה עם ידיים מורמות.

בעל צור, אל פיניקי שהיוונים זיהו עם הרקלס. שמו = "מלך העיר". פולחנו כלל מוות ותחייה שנתיים.

אל הריפוי הפיניקי, זוהה עם אסקלפיוס היווני. מקדשו הגדול — בצידון.

נחש עקלתון בעל שבעה ראשים, נהרג בידי בעל. הוא הלוויתן המקראי — אותו תיאור, אותו מיתוס.

מפלצת ים, עוזר ים במחזור הבעל. מופיע גם במקרא כמפלצת ימית.

כינוי ים, "שליט" ומלך מינוי אל. תוארו המלא: "שופט נהר" (Ṯappiṭu Naharu).

בת בעל, אלת הטל או האור. שמה קשור ל"פדר" = אור, טל.

בת בעל, אלת הטל. שמה = "טלולה". יחד עם פדרי וארצי — שלוש בנות אל הסערה.

בת בעל, אלת הארץ או השאול. שמה = "ארצית". קשורה לעולם התחתון.

עיר כנענית בחוף סוריה, רס שמרא. כאן נמצא הארכיון שחשף את המיתולוגיה הכנענית.

העיר הכנענית הגדולה בארץ ישראל, 200 דונם. מוזכרת במכתבי עמארנה כעיר מלך.

עיר מבצר בעמק יזרעאל, 30+ שכבות יישוב. שמה הפך למקור "ארמגדון".

עיר כנענית גדולה בשפלה. מכתבי לכיש — כתובות עבריות מימי חורבן בית ראשון.

מרכז כנעני בהר, מקדש "אל ברית". עיר ברית חשובה בתקופת ברונזה מאוחרת.

עיר כנענית בשפלה. כאן נמצא לוח גזר — מהכתובות העבריות/כנעניות הקדומות ביותר.

עיר פיניקית עתיקה, מרכז סחר פפירוס. השם "ביבלוס" הפך ל-Bible ול-bibliography.

עיר פיניקית, מהעתיקות בלבנון. ציידונים = פיניקים בהומרוס. מרכז פולחן אשמון.

עיר-אי פיניקית, מייסדת קרתגו. מרכז מסחר הארגמן. מעצמה ימית שחיים בעל ומלקרת.

הר הקודש של בעל, 1717 מ'. האולימפוס הכנעני. מופיע בתהילים כ"הר ציון ירכתי צפון".

אתר בסיני עם כתובות "יהוה ואשרתו" — הוכחה ישירה לפולחן אשרה בישראל.

ייתכן "עיר שלם" (האל). מכתבי עמארנה: Urusalim. עיר כנענית שהפכה לבירת ישראל.

"עיר חדשה" בפיניקית. מושבה צורית בצפון אפריקה, שהפכה למעצמה שהתחרתה ברומא.

עיר כנענית-מצרית בעמק הירדן. מרכז מצרי בכנען, מקדשים לרשף ולענת.

עיר כנענית בצפון, מקדש במות. כאן נמצאה כתובת "בית דוד" הארמית.

נמל כנעני עתיק, מוזכר במכתבי עמארנה. שמו שמי קדום, שמור עד היום.

נמל כנעני, נזכר ברשימות מצריות. שמו אולי קשור ל"יפה". נמל הכניסה לארץ מהים.

אתר מצרי שבו נמצאו ~380 מכתבי מלכי כנען לפרעה (המאה ה-14 לפנה"ס). חלון ישיר לכנען.

מקום הכתובות הפרוטו-כנעניות העתיקות ביותר (~1850 לפנה"ס). כנענים במצרים המציאו את האלפבית.

מכרות טורקיז בסיני. כתובות פרוטו-סינאיות — ניסיונות ראשונים לכתוב בשיטת "אות = צליל".

הטקסט המרכזי מאוגרית: בעל נגד ים, בעל נגד מות. מיתוס מוות ותחייה מחזורי.

סיפור מלך כרת — אובד משפחתו, חולה, ומבקש ריפוי מאל. דרמה מלכותית אנושית.

סיפור דניאל ובנו אקהת. קשת מגית, ענת רוצחת, ודילמת בני תמותה מול אלים.

Keilalphabetische Texte aus Ugarit — קטלוג הטקסטים האוגריתיים באלפבית יתדות. המהדורה הסטנדרטית.

~380 לוחות מכנען למצרים, כתובים באכדית עם גלוסות כנעניות. חלון ישיר לחיי כנען במאה ה-14.

כתובת מלך מואב, מוזכר שם יהוה. מואבית קרובה מאוד לעברית — כמעט אותה שפה.

לוח חקלאי מהמאה ה-10, עברית/כנענית קדומה. מפרט עונות חקלאיות — מהכתובות העבריות הראשונות.

כתובת עברית מימי חזקיהו, חרותה בתוך מנהרת השילוח. פרוזה עברית מהמאה ה-8 לפנה"ס.

תיאור מצרי של כנען — דרכים, ערים, סכנות. עדות מצרית ישירה על החיים בארץ כנען.

Dictionary of Deities and Demons in the Bible — 960 עמ'. האנציקלופדיה המובילה לאלים ושדים במקרא ובסביבתו.

"יהוה שומרון ואשרתו", "יהוה תימן ואשרתו". הוכחה ששרידי הפולחן הכנעני חיו בתוך הדת הישראלית.

כתובת ארמית מהמאה ה-8, מזכירה "אל עליון". עדות לפולחן אל עליון מחוץ לישראל.

טקסטים כנעניים מתקופת ברונזה מאוחרת. עדות לשפה ולתרבות כנענית מחוץ לאוגרית.

מערכת האלים המסודרת, בראשות אל. כנען לא סגדה לאלים בערבוביה — הייתה היררכיה ברורה.

אסיפת האלים בראשות אל. כאן מתקבלות החלטות גורליות — כמו מינוי ים למלך.

הר הקודש של בעל, מקביל לאולימפוס. מושב בעל וארמונו, שנבנה על ידי כותר וחסיס.

מקום פולחן מוגבה, נפוץ בכנען ובישראל. המקרא נלחם בבמות — אבל הן המשיכו עד חורבן בית ראשון.

אבן זקופה לפולחן, מייצגת אל. יעקב מקים מצבה בבית-אל — מנהג כנעני מובהק.

עמוד עץ מקודש, סמל האלה אשרה. המקרא מצווה לכרות אשרות — עדות לנפוצותן בישראל.

פולחן שנוי במחלוקת. ייתכן שם טקס (mlk = הקרבה) ולא אל. הוויכוח הארכאולוגי טרם הוכרע.

קדושה, הפרדה מהחולין. שורש כנעני-שמי. "קדש" מופיע באוגרית באותו מובן כמו בעברית.

כומר, איש פולחן. התפקיד זהה בכנען ובישראל — אותו מונח, אותו תפקיד.

מנחה לאל, שורש qrb = להתקרב. הקרבן הוא "התקרבות" לאל — לא סתם תשלום.

קרבן בעלי חיים, מונח זהה באוגרית (ḏbḥ). אותו שורש, אותו טקס, אותה מילה.

קרבן שלמים, מונח אוגריתי (šlmm). קרבן שיתוף — חלק לאל, חלק לכהן, חלק למקריב.

קרבן עולה — נשרף כולו. קיים גם באוגרית. השורש "עלה" = עשן העולה השמימה.

מתנבא בשם האל. המושג קיים בכנען לפני ישראל. סיפור ון-אמון מתאר נבואה אקסטטית בביבלוס.

השמדה טקסית, הקדשה לאל דרך חורבן. מצבת מישע משתמשת באותו מושג — לא ישראלי בלבד.

רוחות מתים מלכותיים, מוזכרים באוגרית (rpʾum) ובמקרא. מלכים שמתו ועדיין פעילים בשאול.

ענף שפות שמיות צפון-מערביות: עברית, פיניקית, מואבית, עמונית. עברית היא כנענית — לא משהו אחר.

שפה שמית צפון-מערבית. לא כנענית במובן המצומצם — חסר בה השינוי הכנעני. אך קרובה מאוד.

תמורה פונולוגית: ā הפכה ל-ō. המאפיין המגדיר של הענף הכנעני. "שלום" במקום "סלאם".

שיטת תעתיק לעברית בכתב לטיני, מבוססת על ISO 259-3. הפיכה, מדויקת, היסטורית.

הכתב הראשון מסוג אלפבית, אב כל האלפביתים בעולם. כנענים קראו היירוגליפים והמציאו שיטה חדשה.

כתב בטביעת יתדות על חימר, שומרי במקור. באוגרית הומצא כתב יתדות אלפביתי — חידוש כנעני.

מערכת כתב של עיצורים, המצאה כנענית. השם עצמו — "אלף" + "בית" — כנעני.

שפה שמית מזרחית, lingua franca של המזרח הקדום. מכתבי עמארנה נכתבו בה.

ביאור כנעני בטקסט אכדי. במכתבי עמארנה, סופרים כנענים הוסיפו מילים בשפתם — חלון לכנענית החיה.

צבע סגול-אדום מחלזון, סחורת יוקרה כנענית. "פיניקי" (phoinix) = "אדום" ביוונית — על שם הצבע.

צבע כחול מחלזון, קדוש בישראל, כנעני במקור. הפקתו — טכנולוגיה כנענית עתיקה.

ארז הלבנון, חומר בנייה מלכותי. בעל בונה ארמון מארז. שלמה מייבא ארזים מצור.

חומר יוקרה, גילופי שנהב נמצאו במגידו ושומרון. אומנות כנענית בשיא תפארתה.

סגסוגת נחושת-בדיל. תקופת הברונזה (3300–1200 לפנה"ס) = שיא כנען כתרבות עירונית.

מתכת חדשה שסימנה את סוף העולם הכנעני הקלאסי. תקופת הברזל = עליית ישראל, פלשתים, ארם.

כנענים/פיניקים היו ימאים מובילים. ספינת אולו-בורון (1300 לפנה"ס) — עדות למסחר ימי כנעני עצום.

חותם מתגלגל להטבעה על חימר, השפעה מסופוטמית. נפוץ בכנען לחתימת מסמכים וסחורות.

כד אחסון גדול, סמן ארכאולוגי של תרבות כנענית. בפיתוסים אחסנו שמן, יין ודגן.

פסל יצוק ממתכת, מוזכר במקרא כפולחן כנעני. "עגל מסכה" = פסל יצוק של שור — סמל בעל?

פסלוני בית, אולי קשורים לפולחן אבות. רחל גונבת את התרפים — מנהג כנעני בתוך סיפור ישראלי.

אתר פולחני בקרתגו ובארץ ישראל, שנוי במחלוקת. הויכוח: קרבן ילדים או בית קברות לתינוקות?

משורר, מייסד התנועה הכנענית. שמו המקורי: אורי הלפרין. חזה לאום עברי-כנעני חדש.

בלשן, אח רטוש, פעיל לאום ישראלי. קידם את כתב כרמל כמערכת תעתיק סטנדרטית לעברית.

חוקר מיתולוגיה, מחבר "קדם ועבר", חבר התנועה הכנענית. חקר את השורשים הכנעניים של המקרא.

סופר ועורך, חבר התנועה. עורך "אלף". שמו המאומץ — על שם תמוז, אל מסופוטמי.

עורך כתב העת "אלף", חבר מייסד של התנועה הכנענית. תרגם ספרות עולמית לעברית.

חוקר מקרא ואוגרית. ספרו Canaanite Myth and Hebrew Epic הוכיח את הרצף כנען-ישראל.

חוקר אוגרית ומקרא. ספרו The Early History of God עקב אחרי הדרך מבעל ואל ליהוה.

ארכאולוג. Did God Have a Wife? — הראה שלאלוהי ישראל הייתה רעיה: אשרה.

ארכאולוג, The Bible Unearthed. הראה שהישראלים הקדומים היו כנענים מקומיים — לא באו מבחוץ.

חוקרת מיתולוגיה כנענית, אוניברסיטת תל אביב. מומחית לטקסטים אוגריתיים ולקשר כנען-מקרא.

חוקרת האלפבית, האוניברסיטה העברית. תזה: "כנענים קוראים היירוגליפים" — כך נולד האלפבית.

ארכאולוג צרפתי, חפר את אוגרית 1929–1969. הוא שגילה את הארכיון שפתח את המיתולוגיה הכנענית.

חוקר מקרא, תרגם טקסטים כנעניים לעברית. הראשון שחיבר בין ספרות אוגרית למקרא בעברית.