שכם הכנענית

מהי שכם

שכם שכנה בלב הארץ — בעמק הצר שבין הר גריזים בדרום להר עיבל בצפון. המיקום היה בלתי-נמנע: כל מי שעבר מצפון הארץ לדרומה — או מהירדן לחוף — חצה את הצומת הזה. שכם הפכה לעיר ראשי בעידן הברונזה התיכונה (~1900 לפנה״ס) ושמרה על חשיבות אסטרטגית בכל התקופה הכנענית והישראלית עד החורבן הסופי ב-721 לפנה״ס.

שטח התל: 50 דונם — בערך רבע מחצור, אבל עדיין משמעותי. אוכלוסייה משוערת בעידן הברונזה התיכונה: 4,000-6,000. מה שייחד את שכם זה לא הגודל אלא הביצורים: חומות בעובי 5 מטר, גלייסיס חיצוני משופע — אחת הערים המבוצרות ביותר בכל כנען.

המקור הקדום ביותר — קללות מצריות

במאה ה-19 לפנה״ס, השושלת ה-12 המצרית נהגה לכתוב טקסטי קללה (Execration Texts) על קעריות חרס: שמות מלכים וערים שמצרים ראתה כאיום פוטנציאלי לבטחונה. הקעריות נשברו במעמד טקסי במצרים, מתוך אמונה שהפעולה הזו מחלישה את האויבים בפועל.

ברשימות שפרסמו Sethe (1926) ו-Posener (1940), שכם נזכרת בכתב היארוגליפי כ- sꜣkmỉmỉ — תעתיק שתואם ל-"שכם". שמות מלכי שכם בקללות הם ʿabaš-ḫadda ו-ỉbaš-ḫadda — שמות שמיים-מערביים שדומים למבנים שמופיעים מאוחר יותר בארכיון מארי. זה האזכור החיצוני הקדום ביותר של שכם — לפני המקרא, לפני אמרנה, לפני המקדש.

מקור: Posener, G. (1940). Princes et pays d'Asie et de Nubie. Brussels.

מקדש מגדל-אל

המבנה הכי מרשים ששרד משכם הוא המקדש שהקימו בני העיר ב-1650 לפנה״ס. הוא ידוע כיום בשם "מגדל-אל" (שופטים 9:46) או "מקדש בעל-ברית" (שופטים 9:4) — ויש שמכנים אותו Fortress Temple בגלל שילוב יוצא הדופן של מקדש ומבצר.

• ממדים— אזור פנימי 11×13.5 מ"ר. עובי החומות: 5 מטר. גובה משוער של הקירות המקוריים: 25 מטר. אלה ממדים שלא ראינו במקדש כנעני אחר.
• תכנית— מקדש מסוג "ארוך" (long-room temple): כניסה דרומית, אולם פנימי, ובקצה הפנימי קטע מקודש לחנייה של פסל אל. שתי עמודות מולכים בכניסה (מזכירות את "יכין" ו"בועז" של מקדש שלמה).
• חומרי בנייה— אבני "פסולות" (cyclopean) במידותיהן הענקיות, חומה של אבן בלבד (לא אבני ולבני). השקעה עצומה.
• למי הוקדש?— לא ידוע ודאי. השמות "בעל-ברית" ו"אל-ברית" (משופטים 9) רומזים על אל ברית — ייחוד שכמי. ראה בעל ואל.

המקדש שופץ ושוחזר מספר פעמים, אבל המבנה היסודי שרד מ-1650 ועד ~1100 לפנה״ס, כשהוא נשרף. שריפה זו תואמת בעיתוי לסיפור אבימלך (שופטים 9), שבסופו אבימלך מעלה את "מגדל שכם" באש עם 1,000 איש בתוכו.

מקור: Wright, G.E. (1965). Shechem: The Biography of a Biblical City. McGraw-Hill — פרק 5 על המקדש.

לאבי״א — המלך המורד באמרנה

במאה ה-14 לפנה״ס, שכם הייתה כפיפה לפרעה אחנאתון, אבל התנהלה כמו מדינה עצמאית. לאבי״א (Labayu) היה מלך שכם בתקופה זו, ואחת הדמויות החיות ביותר בארכיון אל-עמארנה.

הוא שולח 3 מכתביםלפרעה (EA 252-254). הטון שלהם שונה מאוד מהמקובל. בעוד שמלכי לכיש או ירושלים מתחננים על סיוע, לאבי״א מציג את עצמו כמי שכבש שטחים נרחבים בכוח עצמו. במכתב EA 254 הוא מצטרף: "כיצד אני אוכל למשוך את ידי מהארץ הזאת? כל הארץ שלי, אני שולט בה!"

שכניו (במכתבים אחרים — מקיגדל, מירושלים, ממגידו) מתלוננים: לאבי״א תוקף, חוטף, מאיים. הוא מתואר כ-khabiru (חברו) — קבוצת חוצי-גבול שמערערים את הסדר הקיים. בסופו של דבר הוא נהרג בקרב על ידי כוחות מצרים מאוחדים עם אנשי גלעד (~1340 לפנה״ס).

המכתבים האלה הם מהמקורות החיים ביותר על דינמיקה פוליטית בכנען של אמצע האלף השני לפנה״ס. הם גם הוכיחו שהשם "שכם" הוא כנעני אותנטי — הצורה האכדית במכתבים היא Šakmu, שתואמת בדיוק את העברית. ראה גם עברית כשפה כנענית.

מקור: Moran, W.L. (1992). The Amarna Letters. Johns Hopkins UP, pp. 305-311.

החפירות בתל בלאטה

משלחת סלין (1913-1934)

Ernst Sellin, ארכאולוג גרמני, חפר את תל בלאטה ב-3 עונות (1913-1914, 1926-1928, 1932-1934). זאת חפירה פיוניירית — הוא היה הראשון שזיהה את מקדש מגדל-אל ב-1926. למרבה הצער, רוב הממצאים שלו אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה — ההפצצות בברלין הרסו את אוסף החפצים שאחסן.

משלחת רייט (1956-1969)

G. Ernest Wright מ-Drew-McCormick Expedition הוביל חפירות חדשות בשיטות מודרניות. תרומתו העיקרית הייתה סטרטיגרפיה מסודרת ופרסום סופי בספר Shechem: The Biography of a Biblical City (1965) — עדיין הסטנדרט. הוא זיהה 24 שכבות יישוב מתקופת הברונזה הקדומה (~3000 לפנה״ס) עד התקופה הרומאית. שכבות I-V (העתיקות ביותר) הן הכנעניות.

משלחת סטיגר (1990-1994)

Lawrence E. Stager מהרווארד וצוותו חידשו את החפירה לעונה קצרה. הם מיקדו את החיפוש על תקופת הברזל (אחרי החורבן הכנעני) — כדי לבדוק אם שכם המשיכה כעיר ישראלית מובילה (כפי שהמקרא מתאר). התוצאה: כן, אבל בקנה מידה הרבה יותר קטן. שכם של ימי שופטים ומלכי ישראל הייתה רבע מהגודל של שכם הכנענית.

שכם במקרא

שכם נזכרת במקרא 60 פעמים — יותר מכל עיר חוץ מירושלים. הקשרים מרכזיים:

• אברהם ויעקב(בראשית 12:6, 33:18-20): אברהם בונה מזבח "באלון מורה" ליד שכם. יעקב קונה את חלקת השדה. שכם מוצגת כמרכז דתי כנעני ראשי שהאבות מעורבים בו.
• סיפור דינה(בראשית 34): "ויצא שכם בן חמור החיווי, נשיא הארץ, ויקח אותה וישכב אותה ויענה." שמעון ולוי טובחים את כל זכרי העיר. הסיפור מציג את שכם כעיר חיוויית — לא ישראלית.
• ברית שכם (יהושע 24): יהושע אוסף את כל ישראל בשכם ועושה ברית. הוא קורא לעם לבחור: יהוה או אלי כנען. סיום סיפר הכיבוש.
• אבימלך (שופטים 9): המלוכה הראשונה בעם — אבימלך בן גדעון מאישה כנענית. הוא נכשל אחרי 3 שנים, שורף את העיר. זה אחד הסיפורים הפוליטיים המורכבים במקרא.
• פילוג הממלכה(מל"א 12): רחבעם בא לשכם להמליך עליו. ירבעם מורד שם — "מה לנו חלק בדוד?" ופילוג ישראל ויהודה מתחיל בשכם. תקופה קצרה: שכם נעשית בירת ישראל לפני שהיא מועברת לשומרון.

מקורות אקדמיים

• • Wright, G.E. (1965). Shechem: The Biography of a Biblical City. McGraw-Hill — סטנדרט.
• • Sellin, E. (1927). Die Ausgrabung von Sichem. ZDPV — דוחות החפירה הראשונים.
• • Stager, L.E. (1999). "The Fortress-Temple at Shechem and the ‘House of El, Lord of the Covenant.’" In Realia Dei. Eisenbrauns.
• • Moran, W.L. (1992). The Amarna Letters. Johns Hopkins UP — מכתבי לאבי״א EA 252-254.
• • Posener, G. (1940). Princes et pays d'Asie et de Nubie. Brussels — קללות מצריות.
• • Campbell, E.F. (2002). Shechem III: The Stratigraphy and Architecture. ASOR — סטרטיגרפיה.