לכיש הכנענית

מהי לכיש

לכיש הייתה העיר הכנענית הגדולה ביותר בשפלה — האזור שבין הר יהודה לחוף. שטחה 120 דונם, אוכלוסייה משוערת 6,000-7,500 בעידן הברונזה המאוחרת. כשהחפיר Olga Tufnell בשנת 1938 את שער העיר, התגלו 21 פיסות חרס כתובות בעברית עתיקה — אוסטרקוני לכיש — ביניהן האזכור היחיד מחוץ למקרא לעיר עזקה.

המיקום: צומת אסטרטגי על הדרך שמובילה ממצרים לירושלים. מי ששלט בלכיש שלט בנתיב הסחר הזה. מסיבה זו היא נכבשה שוב ושוב — על ידי מצרים בעידן הברונזה, על ידי האשורים ב-701 לפנה״ס, ועל ידי הבבלים ב-588-586. כל חורבן השאיר שכבה ארכיאולוגית — וכל שכבה סיפרה סיפור.

לכיש בעידן הברונזה

ברונזה תיכונה (2000-1500 לפנה״ס)

לכיש הופיעה כעיר חצובה במאה ה-19 לפנה״ס. הוקמו חומות מסיביות בשיטת ה-glacis — סוללת עפר משופעת בחיצוניות, פן רחב שהקשה על איל-נגב. נחפר מקדש מבני המוקדש לאל לא-מזוהה (אולי בעל), עם מזבח אבן ופסלוני אלים. בסוף התקופה — שכבת חורבן דרמטית, ככל הנראה קשורה לכניסת השושלת ה-18 המצרית (אחמוסה כובש את אשקלון 1530 לפנה״ס).

ברונזה מאוחרת ובמכתבי אמרנה

במאה ה-14 לפנה״ס לכיש הייתה כפיפה לפרעה אחנאתון. בארכיון תל אל-עמארנה נמצאו לפחות 4 מכתבים שנשלחו ממלכי לכיש לפרעה. במכתב EA 328 המלך מתחנן: "כאשר ראית את אדוני, פרעה — מה לאדוני שיניח את עבדו?"

שני שמות של מלכים: ירפי-אל ויבני-אבי. השמות שלהם מורכבים משורשים שמיים-מערביים — סימן לכך שהאוכלוסייה הכנענית של לכיש דברה שפה קרובה לעברית מקראית. במקביל, הם כותבים באכדית (שפת הדיפלומטיה הבינלאומית) — תופעה אופיינית לעידן עמארנה. ראה גם עברית כשפה כנענית.

מקור: Moran, W.L. (1992). The Amarna Letters. Johns Hopkins UP — תרגום סטנדרטי.

החפירות הגדולות

משלחת Wellcome-Marston (1932-1938)

החפירה הראשונה של לכיש החלה ב-1932 בראשות הארכאולוג הבריטי James L. Starkey. ב-1938, לפני סיום העונה, סטרקי נרצח בידי שודדים בדרך לירושלים. Olga Tufnell — הארכאולוגית בראש המשלחת, אישה צעירה שהייתה אחראית על חרסי החפירה — לקחה אחריות על פרסום הממצאים. הסדרה שלה (Lachish I-IV, 1938-1958) עדיין נחשבת standard.

המשלחת של אוסישקין (1973-1994)

דוד אוסישקין מאוניברסיטת תל אביב חידש את החפירות אחרי 35 שנות ניתוק. בעבודה שיטתית של 22 עונות, הוא בנה סטרטיגרפיה מעודכנת של 6 שכבות יישוב מרכזיות (Levels VI-I), ופרסם את הממצאים ב-5 כרכים מונומנטליים (The Renewed Archaeological Excavations at Lachish, 2004). תרומה מרכזית: זיהוי סוללת המצור האשורי — סוללת אבנים שהאשורים בנו במצור 701 לפנה״ס, היחידה במזרח הקדום ששרדה.

ברביעית — Garfinkel ו-Hasel (2013-2017)

Yossi Garfinkel (האוניברסיטה העברית) ו-Michael Hasel (Southern Adventist University) חפרו את שער שלמה — שער 6-תאי שייחס אוסישקין לעידן הברזל המאוחר. הם פרסמו ראיות לתיארוך מוקדם יותר (המאה ה-10), נושא ויכוח עם שיטת התיארוך הנמוך של פינקלשטיין.

המצור האשורי, 701 לפנה״ס

במאה ה-7 לפנה״ס, לכיש הייתה העיר השנייה בחשיבותה ביהודה, אחרי ירושלים. כש-סנחריב מלך אשור יצא למסעו נגד חזקיהו (701 לפנה״ס), הוא לא תקף את ירושלים תחילה — הוא הלך אחרי לכיש, כי בלי לכיש אי-אפשר להגיע לירושלים. המצור היה ארוך ואכזרי.

• סוללת המצור — האשורים בנו סוללת אבן ועפר אדירה (~125 מטר אורך, 25 מטר רוחב) שמטפסת מהעמק לראש התל. על הסוללה הם דחפו אילי-נגב. הסוללה עדיין שורדת היום — זו סוללת המצור הוודאית היחידה במזרח הקדום שניתן לראות בעיניים.
• פריצת החומה — שכבת אפר עבה בנקודת הפריצה (Level III). אבני החומה הותכו מהחום. נמצאו חצי תריסר שלדים של מגינים שמתו על מקומם.
• קבר ההמוני — אוסישקין גילה 1,500 שלדים בערימה ברומאית של לכיש. הקרבנות של המצור.

תבליטי לכיש: סנחריב היה כל כך גאה בכיבוש לכיש שצייר את הסיפור על קירות חדר הכס שלו בנינווה. הסדרה הענקית — 27 לוחות אבן, 18 מטר אורך — מתעדת את כל המצור: הצבא הצועד, הסוללה, אילי-הנגב, החיילים האשוריים מטפסים, הכובש את העיר, הוצאת שלל ושבויים. היום במוזיאון הבריטי, חדר 10b. אלה הראיות החזותיות הטובות ביותר שיש לנו על מצור כנעני-יהודי באמצע האלף הראשון לפנה״ס.

מקור: Ussishkin, D. (1982). The Conquest of Lachish by Sennacherib. Tel Aviv University Institute of Archaeology.

אוסטרקוני לכיש (588-586 לפנה״ס)

100 שנה אחרי סנחריב, המצור הבבלי. נבוכדנצר השני צר על יהודה (588-586), ולכיש שוב נופלת. הפעם, לפני הנפילה, מפקד העיר היה בכוננות. בשער העיר נמצאו 21 אוסטרקונים — פיסות חרס כתובות בדיו — שמכילים התכתבויות בזמן אמת בין מפקד לכיש לבין מפקדים נוספים ביהודה.

אוסטרקון 4 מתאר רגע מצמרר: "רואים אנו את משאת לכיש לפי כל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה." זאת אומרת: רואים את אש האיתות מלכיש (מערכת שלהבות שתואם בין הערים), אבל אש האיתות של עזקה כבר לא נראית — עזקה נפלה. המצב בכל יהודה מתפרק. הוא מבקש מסר ממפקד אחר.

האוסטרקונים האלה הם מהטקסטים העבריים העתיקים בלעולם. הם כתובים בעברית מקראית מובהקת — נטיות פעלים, אוצר מילים, מבני משפט שמוכרים מהמקרא. הוכחה שלעברית של ימי החורבן הראשון לא הייתה שפה ספרותית בלבד — היא הייתה שפת התקשורת הצבאית של היום-יום. ראה גם כתובות כנעניות.

מקור: Torczyner, H. (1938). The Lachish Letters. Oxford UP. + Aḥituv, S. (2008). Echoes from the Past: Hebrew and Cognate Inscriptions from the Biblical Period. Carta.

לכיש במקרא

המקרא מזכיר את לכיש 24 פעמים. הקשרים מרכזיים:

• כיבוש יהושע(יהושע 10:31-32): "ויעבור יהושע... וילכדה ביום השני... כל אשר עשה לעגלון." הכיבוש הישראלי של לכיש — אבל הארכאולוגיה הציע השאלות. שכבה IV של אוסישקין (סוף הברונזה המאוחרת, ~1130 לפנה״ס) אכן מראה הרס, אבל לא ברור אם זה מ-"ישראל", מ-גויי הים, או מתהליך פנימי.
• בניית רחבעם (דה״ב 11:9): אחרי פילוג הממלכה, רחבעם בונה ערים מבוצרות ביהודה — ולכיש בראש הרשימה. עיר ראשית של הממלכה הדרומית.
• המצור האשורי(מל״ב 18:14, 17): "ויצא חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי, שוב מעלי". סנחריב מבסס את מטה הפיקוד שלו בלכיש, שם מקבל את שלוחי חזקיהו. זו הפעם היחידה שלכיש מוצגת כ-"בירת זמנית" של המזרח התיכון.
• המצור הבבלי(ירמיהו 34:7): "וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלים ועל כל ערי יהודה הנותרות, אל לכיש ואל עזקה — כי הנה הן נשארו בערי יהודה ערי המבצר". ירמיהו כותב בזמן אמת. אוסטרקון 4 מאשר שעזקה נפלה לפני לכיש.

מקורות אקדמיים

• • Tufnell, O. (1953-1958). Lachish I-IV. Oxford — פרסום היסודי של החפירה הבריטית.
• • Ussishkin, D. (2004). The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973-1994), 5 vols. Tel Aviv University.
• • Ussishkin, D. (1982). The Conquest of Lachish by Sennacherib. Tel Aviv University.
• • Garfinkel, Y., & Hasel, M. (2017). In the Footsteps of King David. Thames & Hudson — שער שלמה.
• • Moran, W.L. (1992). The Amarna Letters. Johns Hopkins UP — מכתבי לכיש EA 328-329.
• • Torczyner, H. (1938). The Lachish Letters. Oxford UP — אוסטרקוני לכיש.
• • Aḥituv, S. (2008). Echoes from the Past. Carta — תרגום מעודכן של הכתובות.