חצור הכנענית

מהי חצור

חצור הייתה הגדולה בערי כנען בעידן הברונזה. שטחה הגיע ל-200 דונם— פי 10 מירושלים הכנענית, פי 3 ממגידו. אוכלוסייה משוערת: 15,000-20,000 תושבים. הספר יהושע (11:10) מכנה אותה "ראש כל הממלכות האלה", וזה אינו פאר ספרותי — הארכאולוגיה אישרה.

המיקום: גליל עליון, על תוואי דרך המלך — הציר המרכזי שחיבר את מצרים בדרום עם ממלכת מארי בעיראק של היום, סוריה, וחיתי בטורקיה. כל הסחר הבינלאומי בעידן הברונזה עבר במשולש שיוצר חצור — וכל מי שרצה להזיז סחורה היה צריך לעבור דרכה.

חפירות ידין ובן-תור

התל זוהה כחצור המקראית כבר ב-1875 על ידי הארכאולוג הבריטי J.L. Porter, אבל החפירות הגדולות החלו רק ב-1955.

המשלחת של ידין (1955-1958)

יגאל ידין מהאוניברסיטה העברית, אחד האבות-המייסדים של הארכאולוגיה הישראלית, הוביל משלחת ארכאולוגית רחבת היקף שחפרה את העיר העליונה (האקרופוליס, ~80 דונם). ידין זיהה 21 שכבות יישובמהאלף השלישי לפנה"ס ועד התקופה ההלניסטית.

ממצאים מרכזיים: שער 6-תאי גדול (יהושע 6 ה-mate?), ארמון המלך הכנעני האחרון, מקדשים מהברונזה התיכונה, וסימני חורבן דרמטי בסוף המאה ה-13 לפנה"ס שהמ-pi-mu מצביע על שריפה ענקית.

המשלחת של בן-תור (1990 — היום)

מאז 1990, עמנון בן-תורמאוניברסיטה העברית מוביל את "מבצע סלינגר" — חפירה שיטתית וממומנת של חצור התחתונה (~120 דונם, מעולם לא נחפרה). הממצאים שינו את הבנת העיר:

• ארמון מלכותי כנעני— מבנה ענק (מעל 2,000 מ"ר), שכבות לבנים מתוקנות, אבני קיר ענקיות. זה אינו ארמון של מלך פרובינציאלי — זה ארמון של מלך גדול ביחס למרכזים גדולים אחרים בעולם דאז.
• 19 לוחות חרס בכתב יתדות — דיפלומטיה, משפט, ספרות. אפילו פיסת טקסט ספרותי שדומה למחזור הבעלמאוגרית. החיפוש אחר "ארכיון מלא" כמו של אוגרית ממשיך.
• סטטוס שריפה — בארמון נמצאו עצמות גדולות שלא נשרפו רק מקרה — הוא נשרף בכוונה. השריפה הגיעה ל-1300°C, חום שמרסק אבני קיר. אין מקבילות לכזה הרס בארץ.
• פסלי אלים שבורים— בכוונה תחילה. "damnatio memoriae" — מחיקת זיכרון השלטונות הקודמים. הסימן הקלאסי של מהפכה פנימית, לא כיבוש חיצוני.

מקור: Ben-Tor, A., & Zuckerman, S., Hazor at the End of the Late Bronze Age, BASOR 350, 2008; Yadin, Y., Hazor, Schweich Lectures, 1972.

חצור במקורות חיצוניים

בלוחות מארי (1800-1750 לפנה"ס)

בארכיון של מארי שעל הפרת (סוריה של היום) נמצאו מכתבים שמזכירים את "חצור שבארץ אמורי". שליחים בין מלך מארי לחצור, סחר במתכות יקרות, ידיעות על חיים פוליטיים. חצור מתוארת כעיר חזקה ועצמאית, לא תחת שום ממלכה גדולה אחרת.

במכתבי אל-עמארנה (1350 לפנה"ס)

מלך חצור בעידן עמארנה — אבדי-טירשי או אבדו-טישי — שולח לפרעה מכתבים. אחד מהם (EA 227) מתבכה על שכנים תוקפניים. זה תקופת ירידת חצור — מ-עיר חזקה לעיר שמחפשת מצלצלי-יציבות.

ברשימות תחותמס השלישי (1450 לפנה"ס)

במקדש כרנכ במצרים, פרעה תחותמס השלישי רושם את הערים שכבש בקרב מגידו. חצור היא העיר ה-32 ברשימה. סימן שהיא הייתה מספיק חשובה כדי להזכיר שמה במצרים.

חצור במקרא

המקרא מזכיר את חצור 19 פעמים. שלושה הקשרים מרכזיים:

• כיבוש יהושע(יהושע 11): "ויבוא יהושע ויכה את יבין מלך חצור... וישרפו את חצור באש". חצור היא היחידה מהערים הצפוניות שיהושע שורף — והארכאולוגיה אכן רואה שריפת ענק בסוף המאה ה-13 לפנה"ס. לא ברור אם הכיבוש הישראלי הוא הסיבה הישירה או רק שלב אחד בתהליך הקריסה.
• בניית שלמה(מל"א 9:15): שלמה בונה את "חצור ומגידו וגזר". שלוש הערים יחד — שלוש פינות הציר האסטרטגי. ידין זיהה שערים מקבילים בשלוש הערים, מה שתמך בתפיסה שיש "ארכיטקטורת שלמה" — אם כי פינקלשטיין חולק על התיארוך הזה.
• החורבן האשורי(מל"ב 15:29): "בא תגלת פלאסר מלך אשור... ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור". 732 לפנה"ס. מאז העיר נעלמת מההיסטוריה.

מקורות אקדמיים

• • Yadin, Y. (1972). Hazor: The Schweich Lectures of the British Academy 1970. Oxford — סיכום משלחת ידין.
• • Ben-Tor, A. (2016). Hazor: Canaanite Metropolis, Israelite City. Israel Exploration Society — סיכום מעודכן.
• • Ben-Tor, A., & Zuckerman, S. (2008). "Hazor at the End of the Late Bronze Age." BASOR 350.
• • Horowitz, W., Oshima, T., & Sanders, S. (2006). Cuneiform in Canaan — לוחות יתדות שנמצאו בארץ.
• • המשלחת של בן-תור — אתר רשמי