ביבלוס — גְּבַל הכנענית

מה זה ביבלוס

ביבלוס — בכנענית גְּבַל, בערבית جبيل (ג'ביל) — היא העיר הפיניקית הראשית. ממוקמת על החוף הלבנוני, 30 ק"מ צפונית מביירות. רצף יישוב של 7,000 שנים. אתר מורשת UNESCO. אחת הערים שנכלולת באופן רציף בכל היסטוריות אנושיות שנכתבו.

ביבלוס היא המקור המתועד הראשון ביותר של האלפבית הפיניקי שהפך לאם של כל האלפביתים בעולם — עברי, יווני, לטיני, ערבי, קירילי. כל אות ברומאית שאתם רואים היום נובעת מהאלפבית של ביבלוס במאה ה-11 לפנה״ס.

3,000 שנות ברית — ביבלוס ומצרים

לפני 5,000 שנה, מצרים גילתה שהיא צריכה ארז. העץ במצרים היה דל, נמוך, לא טוב לבניית ספינות או לקירוי מקדשים. ארז הלבנון — גבוה, ישר, עמיד — היה הכרחי. ככה התחילה הברית הארוכה ביותר במזרח הקדום.

• 3000-2200 לפנה״ס — הברית הראשונה. פרעוני השושלת הרביעית והחמישית שולחים משלחות סחר. אבן 'הצבעון' מ-2400 לפנה״ס מתעדת 40 ספינות שהביאו ארז.
• 2200-1900 לפנה״ס — תקופת ביניים. מצרים במשבר. הקשר מתערער. ביבלוס מתעצמת באופן עצמאי.
• 1900-1550 לפנה״ס — שיא הקשר. ביבלוס היא קולוניה תרבותית של מצרים. מקדש בעלת-גבל מוקדש גם לאיזיס. כתבים מצריים מצביעים על נסיכים מקומיים שנושאים שמות-אהיים-מצריים.
• 1550-1200 לפנה״ס — תחת השושלת ה-18. ביבלוס היא לב הברית הכנענית-מצרית. מכתבי אמרנה (~1350 לפנה״ס) מעלים מתקרבים: המלך רב-עדי שולח 60+ מכתבים לפרעה, מתבכה על שכניו וה-חבירו.
• 1200-300 לפנה״ס — עידן הברזל. מצרים נחלשת. ביבלוס הופכת לראש הציוויליזציה הפיניקית. מקדש בעלת-גבל ממשיך להתקיים. ספינות פיניקיות מבביבלוס מקיפות את הים התיכון.

מקור: Sass, B. (2005). The Alphabet at the Turn of the Millennium. Tel Aviv University. + Aubet, M.E. (2001). The Phoenicians and the West. Cambridge UP.

מקור האלפבית — ביבלוס במאה ה-11

בביבלוס התרחש אחד מהאירועים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית: מעבר מכתב ציורי (היארוגליפים, יתדות) לכתב אלפבית. התהליך נמשך 1,000 שנים ולא היה לינארי, אבל הסיכום הוא חד.

• 2000-1700 לפנה״ס— "כתב פסאודו-היארוגליפי ביבלוסי". 100+ סימנים. ניסיון מקומי של פישוט המצרי.
• 1900-1500 לפנה״ס— בסוריה ובסיני, פיתוח של "פרוטו-סינאי" — אלפבית של 22-30 סימנים. ביבלוס הייתה הצומת.
• 1300-1100 לפנה״ס — סטנדרטיזציה. כתב פיניקי בן 22 אותיות נוסעות מימין לשמאל. סארקופג אחירם (~1000 לפנה״ס) הוא הכתובת הארוכה הראשונה במנגנון הזה.
• 1000-800 לפנה״ס — האלפבית מתפשט. עברית עתיקה (כתובת לוח גזר ~925), מואבית (אבן מישע ~840), ארמית.
• 800 לפנה״ס — הפיניקים מביאים את האלפבית ליוון. מאז: לטיני, קירילי, ערבי. כל הציוויליזציה הכתובה.

המסקנה: כל אות שאתם קוראים היום — A, ב, alpha, alif — מקורה בביבלוס לפני 3,000 שנה. ראה גם אלפבית כנעני.

סארקופג אחירם — הכתובת המכוננת

ב-1923, Pierre Montet חפר את קבר המלכים של ביבלוס. בעומק 9 מטר, בקבר V, הוא גילה גלוסקמת אבן ענקית מקושטת בתבליטים מ-4 צדדים. על הכיסוי, חרוטה כתובת בכתב אלפבית-פיניקי קדום:

ʾrn z pʿl ʾtbʿl bn ʾḥrm mlk gbl
lʾḥrm ʾby kšt b ʿlm

תרגום: "ארון זה עשה אתבעל בן אחירם, מלך גבל, לאחירם אביו, כסת בעולם" (= "לעידן הנצח").

התבליטים: סצנה אחת מציגה את אחירם יושב על כס המלכות עם מאוורר. סצנה שנייה — שורה של נשים מתאבלות. שלישית — סדרת מכוניות עם מנחות. רביעית — קללה למי שיפר את הקבר.

חשיבות הכתובת: זאת הכתובת האלפבית-פיניקית הארוכה הראשונה ששרדה. כל האלפבית שלנו (22 אותיות) מופיע בה. האותיות עדיין נראות כ-"פרוטו-עברית" — הצורות של ʾalp (אלף) ו-bēt (בית) שעדיין מזוהות. עוד 100 שנה, האלפבית יופיע בעברית עתיקה (לוח גזר), במואבית (אבן מישע), ובמסע סוחרים פיניקיים — ליוון, ולעולם.

מקור: Lehmann, R.G. (2008). "The Inscription on the Sarcophagus of Ahirom." In Recent Studies in Northwest Semitic Inscriptions. Brill.

רב-עדי — "הכי נצרך" של אמרנה

Rib-Hadda (רב-הדד), מלך ביבלוס בעידן עמארנה, שלח 68 מכתבים לפרעה אחנאתון — הקבוצה הגדולה ביותר ממלך כנעני יחיד באמרנה. הוא משך לב את הארכאולוגים — לא בגלל גבורה אלא בגלל ההיסטריה.

כל מכתב הוא אותו דבר: "מלכי, אדוני! העיר נופלת! החבירו תוקפים! שלח צבא או הפסד את ביבלוס!" אחר כך, "למה לא ענית? אני יושב פה לבד!" ועוד פעם, "עזרני!" ופרעה לא עונה. כי באותה תקופה אחנאתון עוסק במהפכה הדתית שלו במצרים, ולא רוצה לבזבז משאבים על קולוניות שכבר מאבדים שליטה עליהן.

המכתבים האלה הם ההצצה הקרובה ביותר לחיים פוליטיים בכנען של עידן הברונזה המאוחרת. כל פתגם, כל מטפורה, כל בכי-של-מלך — קיים שם. רב-עדי מסתיים מודח על ידי משפחתו (כי גלה לפרעה והפר את האמון הפנימי), ובסוף ביבלוס נופלת ל-Aziru המורד שמייסד את אמורו.

המוסר: ביבלוס נראית גדולה ומפוארת, אבל מתחת — היא תלויה לחלוטין במצרים. ברגע שמצרים נחלשת, ביבלוס מקבלת מכה. זאת הדינמיקה של כל ערי כנען של עידן הברונזה. ראה גם לאבי״א משכם.

מקור: Moran, W.L. (1992). The Amarna Letters. Johns Hopkins UP, EA 68-138.

החפירות בביבלוס

Renan (1860-1861)

Ernest Renan, פילוסוף וארכאולוג צרפתי ידוע, ביצע את הסקירה הראשונה של אתרי הלבנט הפיניקיים כחלק מ-Mission de Phénicie שיזם נפוליאון השלישי. הוא לא חפר את התל לעומק, אבל אסף חרסים ממשטח, צייר מבנים שעוד נראו, וכתב את Mission de Phénicie (1864) — הספר הראשון בעברית מודרנית על פיניקיה.

Pierre Montet (1921-1924)

Pierre Montet, אגיפטולוג צרפתי שהתעניין בקשרי מצרים-ביבלוס, חפר 3 עונות. גילה את קבר המלכים (כולל סארקופג של אחירם), את שכבות הברונזה הקדומה, ואת מקדש בעלת-גבל. הפרסום שלו Byblos et l'Égypte (1928) פתח את הדיון האקדמי על הקשרים בין שתי הציוויליזציות.

Maurice Dunand (1925-1975)

Maurice Dunand, גם הוא צרפתי, חפר את ביבלוס במשך 50 שנים — אחת החפירות הארוכות ביותר במזרח הקדום. הפרסום שלו, Fouilles de Byblos (7 כרכים, 1937-1973), הוא ה-standard המלא של החפירה. הוא מיפה את התל בכל ה-9 שכבות העיקריות, גילה את מקדש האובליסקים (מקדש מהברונזה התיכונה עם 30 אובליסקים שאל-עפר עם כתובות), ואת 10 הכתובות הפסאודו-היארוגליפיות שהן המקור של האלפבית.

חפירות עכשוויות (2003-2018)

בעקבות מלחמת לבנון, ביבלוס נחפרה רק לעיתים. ב-2003-2018, צוות שיתופי לבנוני-אירופי (DGAM Lebanon + Sapienza University) ביצע חפירת הצלה. תרומות עיקריות: זיהוי פוסט-פיניקי (פרסי-יווני) ושכבת מסחר ים-תיכונית. הפרסום של החפירה הזו עדיין בתהליך.

מקורות אקדמיים

• • Dunand, M. (1937-1973). Fouilles de Byblos, vols. I-VII. Paris — סטנדרט.
• • Montet, P. (1928). Byblos et l'Égypte. Geuthner.
• • Aubet, M.E. (2001). The Phoenicians and the West. Cambridge UP — סקירה כוללת.
• • Sass, B. (2005). The Alphabet at the Turn of the Millennium. Tel Aviv University.
• • Moran, W.L. (1992). The Amarna Letters. Johns Hopkins UP — מכתבי רב-עדי EA 68-138.
• • Lehmann, R.G. (2008). "The Inscription on the Sarcophagus of Ahirom." In Recent Studies in Northwest Semitic Inscriptions. Brill.
• • Markoe, G.E. (2000). Phoenicians. University of California Press — pop-academic.