חברון הכנענית

מה זה חברון

חברון היא העיר הקדומה הראשית בהר יהודה — ב-1000 מטר מעל פני הים, בין שורות הרים בדרום ארץ ישראל. תל רומיידא, התל הקדום של חברון, הוא בעל רצף יישוב של 5,000 שנה — מ-3000 לפנה״ס ועד היום (הרוב המרכזית של חברון נמצא היום בכמה כיכרות ממנו, אבל התל עצמו עדיין מאוכלס).

במקרא העיר נקראת קרית ארבע (בראשית 23:2) ואחר כך 'חברון'. השם 'ארבע' שייך לאיש — 'אבי הענק' (יהושע 14:15) — שייסד את העיר. השם 'חברון' אולי משורש ח-ב-ר (חברה, ברית). השם הערבי אל-חליל (الخليل) נובע מ"חליל אל-רחמן" — "חבר האל הרחום", התואר של אברהם בקוראן.

ארבעת בני ענק

במדבר 13:22 — סיפור המרגלים — מתאר רגע מצמרר:

"ויעלו בנגב ויבוא עד חברון, ושם אחימן, ששי, ותלמי — ילידי הענק. וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים."

שלושה שמות: אחימן, ששי, תלמי. כל שלושתם בני ארבע, "אבי הענק" (יהושע 15:13). זאת שושלת אצולה כנענית מקומית. ולא דמיון — שמות אלה הם שמיים-מערביים אותנטיים. שני שלוש מהם מופיעים גם במכתבי אמרנה ובלוחות מארי. הסיפור משמר זיכרון של מבנה פוליטי כנעני אמיתי בעידן הברונזה.

"ענק"משורש ע-נ-ק במשמעות צוואר ארוך / גבוה. כינוי לבני שבט גבוהי-קומה. במקבילים ארכיאולוגיים — שלדים מתל רומיידא של תקופת הברונזה התיכונה הראו אנשים עם ממוצע גובה של 1.85 מטר — גבוהים יחסית לאוכלוסייה הים-תיכונית הממוצעת. אולי המסורת על "ענקים" שיקפה תוצאה גנטית של בידוד גיאוגרפי בהר.

"חברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים" — אזכור פיסת ידע ארכאולוגי אמיתי. צוען (תאניס) הוקמה ע"י השושלת ה-15 המצרית (הקסוסים) בערך 1750 לפנה״ס. אם חברון הוקמה 7 שנים קודם — זה 1757 לפנה״ס. תקופת הברונזה התיכונה II. תאריך שתואם בדיוק את שכבת היישוב הראשית בתל רומיידא. לא ברור איך מחבר ספר במדבר ידע את זה — אבל הוא ידע.

מקור: Finkelstein, I. (1988). The Archaeology of the Israelite Settlement. IES, ch. 4.

החפירות בתל רומיידא

Hammond (1964-1966)

Philip C. Hammond, ארכאולוג אמריקאי, ביצע את החפירה הראשונה. בעקבות מלחמת ששת הימים החפירה הופסקה. הוא זיהה שתי שכבות חומה ראשיות (ברונזה תיכונה ואיירון) אבל לא הצליח לפרסם פרסום מסודר. הממצאים שלו נשמרים ב-Pittsburgh Theological Seminary.

Avi Ofer (1984-1986)

Avi Ofer מ-Tel Aviv University הוא החוקר המרכזי של חברון הקדומה. שלוש עונות חפירה הניבו את הסטרטיגרפיה הראשונה המסודרת. הוא זיהה 14 שכבות יישוב מ-3000 לפנה״ס ועד התקופה הפרסית. תרומה מרכזית: זיהוי של החומה הברונזית-תיכונה (גובה שרידי 4 מטר) ומקדש קטן בצפון התל. הדוקטורט שלו (1989) הוא עדיין ה-standard.

Eisenberg (1999-2017)

Emanuel Eisenberg מ-Israel Antiquities Authority חפר חפירת הצלה במשך 18 שנים. הוא גילה את בית הארבע-חדרים מתקופת הברזל II (המאה ה-9 לפנה״ס) — ארכיטקטורה ישראלית קלאסית. גילה גם חרסים מצריים מהשושלת ה-19 — הוכחה לקשרים בין חברון למצרים בעידן הברונזה המאוחרת.

Ben-Shlomo (2014-2018)

David Ben-Shlomo מ-Ariel University ביצע חפירה אקדמית מתודולוגית. הוא ניתח חרסים בשיטות פטרוגרפיות ואיתר את מקור החומר — הוכחה שחברון של עידן הברונזה התקיימה בקשרי סחר עם פיניקיה, מצרים, ואפילו קפריסין.

מערת המכפלה — אדמת קבורה כנענית

הסיפור בבראשית 23 הוא אחד הקטעים המשפטיים המפורטים ביותר במקרא:

• אברהם רוכש קבר אשתו — שרה מתה, ואברהם זקוק לאדמת קבורה. הוא מתחיל משא-ומתן עם תושבי המקום.
• המוכר: עפרון בן צוחר החיתי — לא ישראלי, לא אבי האומה. חיתי — שייך לעם אנטולי שהשפיע על אזור הלבנט בעידן הברונזה. אזכור הוכחה ארכאולוגית של נוכחות חיתית בכנען (Finkelstein, Albright הראו את זה דרך לוחות יתדות חיתיים שנמצאו באזור).
• המחיר: 400 שקל כסף — תיאור מציאותי של עסקת אדמה בעידן הברונזה התיכונה. לוחות אכדיים מאותה תקופה מתעדים עסקאות דומות בסכומים דומים.
• המבנה הנוכחי — שכבה כפולה. התחתונה: שריד של מבנה כנעני (אולי מקדש או קבר). העליונה: בניין הורדוס מ-30 לפנה״ס — אבני אגרון ענקיות, אחד מבניינים מונומנטליים מעטים מתקופת בית שני ששרדו על מקומם.

המסקנה: סיפור מערת המכפלה משמר זיכרון אוצריאלי של פולחן אבות שהתקיים בחברון של עידן הברונזה. גם אם הסיפור על אברהם הוא ספרותי, האתר עצמו הוא אתר פולחן כנעני אמיתי שהוקדש לכבוד המתים מאות שנים לפני שהסיפור נכתב. ראה גם מי היו הכנענים.

חברון במקרא

המקרא מזכיר את חברון 87 פעמים. ארבעה הקשרים מרכזיים:

• סיפורי האבות(בראשית 13, 18, 23, 35, 50) — אברהם, יצחק, יעקב כולם קשורים לחברון. אברהם גר "באלוני ממרא", שלושת המלאכים מבקרים אותו שם, מערת המכפלה, יעקב גוסס.
• המרגלים (במדבר 13) — חברון היא הציון הדרומי שהמרגלים מגיעים אליו. שם נתקלים בענקים. סיפור שמשמר רטוריקה כנענית.
• חברון של דוד(ש"ב 2:1-4) — "ויאמר דוד אל יהוה לאמר: האעלה באחת ערי יהודה? ויאמר יהוה אליו: עלה. ויאמר דוד: אנה אעלה? ויאמר: חברונה." דוד נמשח כמלך יהודה בחברון, גר שם 7 שנים לפני שעבר לירושלים. דוגמה לחשיבות הפוליטית של חברון בעידן הברזל.
• מרד אבשלום(ש"ב 15) — אבשלום מורד באביו דוד דווקא בחברון, הבירה הקודמת. החיבור הסמלי הוא ברור: לחזור לבירה הקדומה כדי לקעקע את ירושלים.

מקורות אקדמיים

• • Ofer, A. (1989). Tell Hebron 1984-1986: Preliminary Report. Tel Aviv University, dissertation.
• • Eisenberg, E. (2012). "Tell Hebron (Tell Rumeida): Excavation 1999." Excavations and Surveys in Israel 124.
• • Hammond, P.C. (1968). "The Hebron Excavations." BASOR 192.
• • Magen, Y. (1981). "The Tomb of the Patriarchs (Cave of Machpelah)." Qadmoniot 14 (Hebrew).
• • Ben-Shlomo, D. (2018). "Tell Rumeida (Hebron) Excavations." In Studies in Hebrew Bible Archaeology.
• • Finkelstein, I. (1988). The Archaeology of the Israelite Settlement. IES.